לא פעם, אני נתקלת בדעות מסוימות, על ההבדלים בין אנשים המחוברים אל עולם הרוח, לבין אנשים המחוברים אל עולם החומר.
מהצד האחד ישנם אנשי החומר – המתעסקים ברובו בכסף, רכוש, מעמד, קריירה, שפע כלכלי ועוד.
מן העבר השני הם אנשי הרוח – המתעסקים בהתפתחות הנפש, בנשימות מדיטציות התבוננות פנימית וחיבור לעולם הפנימי.
מאז היותי ילדה הייתי מחוברת לשני העולמות כאחד.
כבר בגיל צעיר מאוד ניתן היה לראות את החיבור שלי עם עולם האופנה. החיבור התבטא באהבה לכל מה שקשור בביגוד, סגנון לבוש, סטיילינג, איפור וכו׳.
יחד עם זאת, עוד בתור ילדה קטנה חשתי חיבור מיוחד, סקרנות ורצון ללמוד עוד ועוד על עולם הרוח, נשמות, מסרים שהגיעו מהאני העצמי הגבוה ובהמשך על ההדרכה הרוחנית הקול הפנימי. ואלוהות – הבורא.
לא מזמן קראתי מאמר העוסק בחיבור בין שני עולמות אלו. הטענה העיקרית היא, כי לא ניתן באמת, לחיות ללא איזון בין שני העולמות הללו.
המילה ׳חומר׳ טומנת בחובה את המילה ׳רוח’. אם ניקח לדוגמא משהו שנרצה להגשים בחיינו, הרי שהכל בעצם התחיל ברעיון, דמיון, בחלום, ובהשראה.
כל אלה נמצאים ומתחילים ברוח, כאשר אני מדמיינים בעיני רוחנו כיצד להגשים את עצמנו.
הדבר הבא שנצטרך לעשות הוא להוריד את החלום הזה לקרקע וליישמו.
כאן בעצם נכנס עולם החומר. כאשר נוציא מן הכוח אל הפועל ונתחיל לממש את הרעיונות שלנו בחיינו הגשמיים. או אז, נצטרך להתייחס לכל ההיבטים הקיימים. כל מה שמוחשי ונוכל לגעת בו ליישם אותו. ומצד שני, ברוחני, לא פחות חשוב (אם לא הכי!!) להאכיל גם את הנשמה. להתבונן פנימה, לשאול ללמוד משיעורי החיים, להחכים ולהתפתח.